מהי קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית?
למה מחשבים קוונטיים מאיימים על החתימות שרוב המטבעות משתמשים בהן, מה זה ML-DSA, איך Quantus מתמודד עם החתימות הגדולות יותר שלו, ומה המשמעות לכרייה.
הבעיה שמחשבים קוונטיים יוצרים
רוב המטבעות הקריפטוגרפיים חותמים על עסקאות בשיטות מבוססות עקומים אליפטיים כמו ECDSA או Schnorr. האבטחה שלהן נשענת על בעיה מתמטית שמחשבים רגילים אינם יכולים לפתור בזמן מעשי כלשהו, אבל מחשב קוונטי גדול מספיק שמריץ את האלגוריתם של Shor יוכל לפתור אותה. כל מי שיחזיק מכונה כזו יוכל לחשב מפתח פרטי מתוך המפתח הציבורי שלו ולהוציא את המטבעות.
מה זה ML-DSA
ML-DSA היא שיטת חתימה דיגיטלית המבוססת על בעיות סריג, שלא ידועה נגדן מתקפה קוונטית יעילה. היא תוקננה במסגרת תוכנית הקריפטוגרפיה הפוסט-קוונטית של NIST וצמחה מתוך התכנון של CRYSTALS-Dilithium. Quantus חותם על כל עסקה באמצעותה: ML-DSA-65 כברירת מחדל, ו-ML-DSA-87 למשתמשים שרוצים רמת אבטחה גבוהה יותר.
המחיר, ואיך Quantus מתמודד איתו
חתימות פוסט-קוונטיות גדולות בהרבה: חתימת ML-DSA-65 היא בגודל 3,309 בתים, בעוד שחתימה מבוססת עקומים אליפטיים היא בגודל של כ-64. Quantus משתמש בהוכחות אפס ידע ובצבירה קריפטוגרפית כדי לצמצם את המקום הנוסף שהן תופסות על השרשרת.
ומה לגבי כרייה?
הוכחת עבודה נשענת על פונקציית האש ולא על חתימות, ופונקציות האש חשופות הרבה פחות: ההאצה הקוונטית הטובה ביותר הידועה נגדן, האלגוריתם של Grover, היא ריבועית בלבד. Quantus נכרה על פונקציית ההאש בשם Poseidon2. עבור הכורים שום דבר לא משתנה: הכרייה נעשית עם כתובת ה-qz שלך כמו בכל מטבע אחר.